מחשבות מהעולם התת ירחי - על מציאות ואשליה

תמונת אווירה

(נכתב אי שם בשנת 2011)

לפני כ19 שנה בהיותי נער, נחשפתי לראשונה לשתי גישות שונות לגבי עתיד האנושות.

הגישה הראשונה טענה שקיים שיווי משקל בעולם, ואנו מפרים אותו. שכדור הארץ יכול לשאת רק כמות מאד מסויימת של בני אדם בלא להדרדר לקטסטרופה אקולוגית.על פי גישה זו, כבר אז בשנת 1993 היינו בדרך לאסון. מנגד עמדה הגישה אשר בבסיסה האמונה ביכולת המין האנושי לעשות שימוש ביכולות השכליות שלו על מנת למצוא פיתרונות לבעיות העומדות לפניו ולהתקדם קדימה. המצדדים בגישה זו נתנו את הדוגמאות הידועות של יצור הגומי הסינטטי (אשר מבוסס על נפט) עקב מחסור בגומי טבעי, והשבחת מיני גידולים חקלאים על ידי הנדסה גנטית עקב מחסור במזון. על פי גישה זו איננו בדרך לאסון מכיוון שהמין האנושי ידע ליצר לעצמו מזון גם במצב בו גידול האוכלוסין יהיה כזה אשר המערכת האקולוגית לא תוכל לשאת.

ההבדל העצום בין שתי הגישות הללו נבע מתפיסה שונה לחלוטין לגבי המקום שלנו, המין האנושי, במערכת האקולוגית הנקראת כדור הארץ.

בעוד שבבסיס התפיסה הראשונה האדם הוא חלק במערכת האקולוגית ולכן מושפע מכל שינוי שחל בה, בבסיס התפיסה השניה ממוקם האדם מחוץ ואולי אף מעל המערכת האקולוגית, ומנצל אותה לצרכיו. על פי גישה זו אין לנו באמת סיבה לדאגה, מכיוון שהפתרונות לצרכי המין האנושי ימצאו בדרך זו או אחרת, גם אם כרגע היא לא ניראת לעין.

יכול להיות שבדרך בה אני כותב את הדברים זה נשמע ציני, אך לא זו כוונתי. אני רק מנסה להציף שאלה:

מהיא המציאות, ומהיא האשליה?

האם אנו חלק מהמערכת? או שמע באיזו נקודה על ציר הזמן יצא המין האנושי מתוך המאזן, והוא ניצב מחוץ למשוואה?

כל אדם באשר הוא פועל מתוך אמונה במערכת של מהויות אשר עבורו משקפות את המציאות. מה שתואם את מציאות זו יוגדר על ידיו בתור "נכון", ומה שאינו תואם את מציאות זו יוגדר בתור "לא נכון". הבעיה היא שעל מנת לשנות את ה"נכון" וה"לא נכון" אנו צריכים להבחין בכך שהדברים אשר הכרנו בתור מציאות הם אשליה, והדרך בה מבחינים באשליה היא כשהאשליה מתנפצת...

נכון להיום שנת 2011 יש גידול תמידי באוכלוסית בני האדם על פני כדור הארץ. צריך להאכיל את כולם. מקורות האנרגיה מתדלדלים, המערכת האקולוגית כורעת תחת הנטל, ומחקר תמידי מחפש ומפתח מקורות אנרגיה חדשים. בדרך כלל באופן כזה או אחר על חשבון משאבים טבעים נוספים. אולי נצליח לקיים את המין האנושי בדרך זו, קיים גם סיכוי שהאשליה תתנפץ לנו בפנים...

אבל השאלה האמיתית שנישאלת איננה אם נצליך למצוא תמיד מקורות אנרגיה חדשים. השאלה האמיתית היא למה?

למה צריך לגרום למערכת האקולוגית לקרוס, במקום לבלום את ריבוי האוכלוסין? למה לנצל בכזו ברוטליות את מקורות האנרגיה?

למה לא לנסות ולישמור על איזון במערכת האקולוגית?

מה יהיו הוויתורים להם נידרש על מנת לחזור ולחיות באיזון כחלק מהמערכת האקולוגית? האים אילו הם באמת וויתורים? האם יתכן שסטינו מהמסלול ובעודנו מנסים להעלות את איכות החיים שלנו כיום אנו מתמקדים בתפל ולא בעיקר ופוגעים באיכות החיים שלנו באופן מיידי?

בינתים הכוכב ממשיך להסתובב. הירח ממשיך לזרוח ולשקוע. העולם ימשיך להסתובב גם אם נגמור את כל מקורות האנרגיה שהוא עוצר בתוכו. גם אם נרווה את האוויר בפיח, גם אם נכרות את כל היערות. הירח יזרח וישקע גם אם נכחיד כל צורת חיים מעל פני הכוכב שלנו... לירח זה לא באמת משנה אם יש או אין חיים על פני כדור הארץ... הוא זורח והוא שוקע כי זה מה שירחים יודעים לעשות...

האמת העצובה היא שאנו, תושבי העולם התת ירחי לא מסוגלים להישיר את המבט אל המציאות ולפעול מתוך מחשבה ארוכת טווח, מעבר לסיפוק צרכינו המיידים...

שתפו:

מאמרים נוספים

think global drink local

think global act local זה המסר הבסיסי שמלווה כל אקטיביסט-היפי-סביבתי מהרגע בו הוא עושה צעדיו הראשונים בדרכו הסביבתית-אקטיביסטית. אצלי זה הגיע בגיל שש-עשרה, שנה אחרי

המהפכה המיקרוביאלית

משחר תולדות האנושות התבונן האדם בפליאה ומורא על היקום העצום הסובב אותו וניסה להבין למה ואיך. מורכבות העולם הפעימה את האדם אך באותה העת גרמה

גשמי אביב

יום השוויון של האביב, ה21 לחודש מרץ, מאחורינו. הכרמים מתחילים להראות סימני לבלוב, עצי הזית לקראת פריחה, עץ הלימון בבוסתן בשיא פריחתו והחיטה בשדות שופעת.

מלחמה

מלחמה במדינה נורמלית, בעיתות מלחמה, היתה ההנהגה משקיעה משאבים בחיזוק המשק והמשך היצור המקומי. אך אנו לא חיים במדינה נורמלית ומה"הנהגה" כבר מזמן איננו מצפים

תפריט נגישות

יצירת קשר

הכניסה לאתר מגיל 18 ומעלה

אזהרה: מכיל אלכוהול - יש להמנע משתייה מופרזת

הכניסה לאתר מגיל 18 ומעלה

אזהרה: מכיל אלכוהול - יש להמנע משתייה מופרזת