תוצרת מקומית 2026

הרפורמה בשוק החלב, הורדת מכסים על יבוא וצעדים ממשלתיים נוספים נותנים כוח רב לרשתות השיווק אל מול היצרנים המקומיים כמו גם אל מול הצרכנים. בלי להיכנס יותר מדי לפרטים הקטנים, התמונה הרחבה היא שתפיסה המדינית מאז קום המדינה, על פיה ייצור מזון מקומי הוא נכס בעל חשיבות בטחונית, התחלפה באידאולוגיה של שוק חופשי פרוע בו החזק ובעל הקשרים וההון שורד, גם על חשבון הבטחת תוצרת המזון לתושבי מדינת ישראל.
בימים אלו מתנהל קרב ענקים מעל ראשי הצרכנים בין מובילי המדיניות החדשה והרשתות הגדולות, לבין החקלאים.משחקים לנו באספקת המזון ואנו, הצרכן הקטן, רואים איך מחריבים את החקלאות הישראלית. הראשונים ליפול הם המשקים המשפחתיים הקטנים, לאחריהם המשקים הגדולים והאחרונים שנשארים לעמוד הם ההתאגדויות הגדולות, אשר רובן קשורות, בחוזה אספקה או בשותפות, לתאגידים הגדולים. המפסידים אינם רק החקלאים, אלא גם אנו הצרכנים. ריכוז התוצרת והכוח בידי התאגידים הגדולים לא מוזיל לנו את המחירים, אלה הופך אותנו תלויים יותר ויותר בתאגידים אלו, ותאגידים, כמו תאגידים, מנצלים כוח כאשר הוא ניתן בידיהם. זוהי מהות הקפיטליזם החזירי, כל מי שמספר לכם משהו אחר מנסה למכור לכם משהו...

חיי החקלאים אף פעם לא היו קלים, כל פרנסתם בשדה. הם צריכים להגן עליה יום ולילה מפני גנבה וחשופים לחסדי מזג האוויר. במציאות בה חדלה המדינה לעודד אותם לגדל והיבוא מאלץ אותם למכור במחירים שלפעמים גובלים בהפסד ולפעמים הם מחירי הפסד בהם אפילו לא כדאי לאסוף את התוצרת מהשדה, מעטים הם המשקים החקלאים הפרטיים אשר מעמידים דור המשך. כך נחלה אחר נחלה הופכים מושבים, אשר פעם היו חקלאים, לנחלות-כפריות-של-עשירים-שאינם-מגדלים-תוצרת או משקי-צימרים-ווילות אירוח אשר מוגדרים ע"י המדינה בשם הסקסי "תיירות כפרית". לחקלאים הוותיקים קשה לשרוד בתוך הג'ונגל הפרוע בו יכולות הרשתות לייבא בזול מוצרים ולשבור את מחירי התוצרת המקומית והפיתוי לפרוש מהחקלאות אף מתעצם מכיוון שהם, החקלאים, יכולים להרוויח כסף רב ממכירת המשק החקלאי כי אנשים בעלי ממון מוכנים לשלם הרבה על אחוזות כפריות עם זכויות בנייה נרחבות.

אגב, הצרכן לא מרוויח כלום מחורבן החקלאות המקומית והיבוא הזול, מחירי התוצרת החקלאית מטפסים מיום ליום, איך יכול להיות שמחיר קילו ענבים בסופרמרקט הוא עשרות שקלים? ענבים הם פרי ים תיכוני שגדל כאן בארץ בקלות. גם באפרסקים, שזיפים ויתר הנשירים אותו הסיפור. המחיר לחקלאי נמוך ומטעים נעקרים בזמן שהמחיר לצרכן גבוה והכסף נשאר אצל המתווך. גם מחיר הירקות הבסיסיים כגון מלפפונים, עגבניות, פלפל וחסה, מהם מורכב כל סלט ישראלי עולה המחיר מיום ליום. אלו ירקות אשר פה בישראל ניתן לגדל בקלות במשך כל השנה. צרכן ישראלי ממוצע כבר לא יכול להרשות לעצמו לצרוך ירקות ופירות שיכל להרשות לעצמו צרכן ממוצע לפני עשר, עשרים ושלושים שנה.

שוק אדמה לאדם בבית הבד ריש-לקיש בציפורי

לכן ומכיוון וברור שהמדיניות כרגע איננה לדאוג לצרכינו ולביטחון התזונתי שלנו, אנו הצרכנים חייבים לנתב בעצמנו את השוק. בידינו הכוח לעשות את זה ויש כמה דברים שאנו בהחלט יכולים לעשות כדי להשפיע וליצר מציאות אחרת. זה אמנם אומר שנצטרך לשנות קצת הרגלים, אבל התמורה היא רבה ובמגוון תחומים בהם גם תוצרת חקלאית איכותית אך גם חיזוק הקהילה וחיזוק הביטחון התזונתי שלנו.

למרות כל האמור בארץ עדיין פעילים ייצרנים רבים והתוצרת המקומית היא טובה. הדברים אמורים גם ברמה הבסיסית של תוצרת חקלאית וגם בתוצרת חקלאית מעובדת כגון לחם, מוצרי חלב ויין. זה נכון שמחיר התוצרת המקומית לא תמיד זול, אבל הוא גם לא תמיד יקר. בנוסף התוצרת המקומית, מעצם הגדרתה היא מקומית והיא מכאן וניתן להגיע ישירות ליצרנים וכך לדלג על עלויות השינוע/שיווק/הפצה ולחסוך כסף. בנוסף, במהלך השנים האחרונות (החל מ2019 בעת מגפת הקורונה) גילו יצרנים רבים את כוחו של השיווק הישיר לצרכן הסופי והקימו מערך התומך בערוץ שיווק זה ומפיצים תוצרת רבה בדרך זו. במקרים רבים כל מה שאנו הצרכנים צריכים לעשות זה ליצור איתם קשר ולבקש לרכוש מהם תוצרת, הם כבר ידאגו לשאר.

בנוסף קיימים מייזמים שונים ומגוונים אשר חוסכים במחיר התוצרת, כגון קבוצות רבות של רכישה מרוכזת של תוצרת חקלאית ושוק הירקות המוצלים "מאדמה לאדם" בבית-הבד בציפורי. ישנם גם מיזמים שמתמקדים בנוחות (כגון סלי ירקות טריים הישר מהמגדלים במשלוח עד הבית). דבר נוסף שניתן לעשות הוא רכישת כמות גדולה של תוצרת בעונה ושימור הפרי/ירק לכל השנה בדרכים שונות (כיום קיימים קורסים שונים המלמדים את אומנות שימור המזון/התססה/יבוש וכו").

זה נכון שבעולם העמוס של כל אחד מאיתנו, שנע בקצב מסחרר, קשה לשנות הרגלים ולעשות שינוי רדיקלי שכזה. לכן לטעמי הנתיב היציב ביותר הוא להבין שאי-אפשר לעשות את כל השינויים ברגע אחד ויש לתכנן את הנתיב והמהלך. להתחיל בשינוי שהכי חשוב/קל לנו לבצע ומשם להתקדם צעד אחר צעד. הרשת מלאה במידע לגבי תוצרת מקומית. שאלו את אדון גוגל/גברת AI/יצרן-מקומי-שאתם-מכירים או סתם חברים-שאינם-בוטים. והם כבר יעזרו לכם למצוא את שחשקה בו נפשכם. בכל מקרה, הצעד הפשוט והקל ביותר ממנו כדאי להתחיל הוא להעדיף תוצרת מקומית, גם אם ממשיכים לקנות את כל התוצרת ברשתות השיווק. השוק החופשי בנוי על העקרון של היצע וביקוש. אם נדרוש תוצרת מקומית על פני יבוא נחזק את היצרנים המקומיים.

אפשר להמשיך ולהתבכיין ולחכות שמישהו יחליט לשנות את המדיניות, יכול להיות שכשזה יקרה כבר יהיה מאוחר מדי. לחליפין אפשר לקום ולפעול לשינוי.

במדבר אומרים "כשאתה הולך לישון בלילה סמוך על אלוהים, אבל תקשור את הגמל"

פעילי-איכות-סביבה-היפים אומרים "חשוב גלובלי, פעל מקומי כך מביאים שינוי..."

אני היפי-איכות-סביבה-שגדל-במדבר אז ישבתי לכתוב שורות אלו...

שתפו:

מאמרים נוספים

think global drink local

think global act local זה המסר הבסיסי שמלווה כל אקטיביסט-היפי-סביבתי מהרגע בו הוא עושה צעדיו הראשונים בדרכו הסביבתית-אקטיביסטית. אצלי זה הגיע בגיל שש-עשרה, שנה אחרי

המהפכה המיקרוביאלית

משחר תולדות האנושות התבונן האדם בפליאה ומורא על היקום העצום הסובב אותו וניסה להבין למה ואיך. מורכבות העולם הפעימה את האדם אך באותה העת גרמה

גשמי אביב

יום השוויון של האביב, ה21 לחודש מרץ, מאחורינו. הכרמים מתחילים להראות סימני לבלוב, עצי הזית לקראת פריחה, עץ הלימון בבוסתן בשיא פריחתו והחיטה בשדות שופעת.

מלחמה

מלחמה במדינה נורמלית, בעיתות מלחמה, היתה ההנהגה משקיעה משאבים בחיזוק המשק והמשך היצור המקומי. אך אנו לא חיים במדינה נורמלית ומה"הנהגה" כבר מזמן איננו מצפים

תפריט נגישות

יצירת קשר

הכניסה לאתר מגיל 18 ומעלה

אזהרה: מכיל אלכוהול - יש להמנע משתייה מופרזת

הכניסה לאתר מגיל 18 ומעלה

אזהרה: מכיל אלכוהול - יש להמנע משתייה מופרזת