אנו חיים בתקופה בה ניתן לרכוש כמעט כל דבר בכל מקום על פני האדמה. תאגידי ענק מייצרים סחורות בארץ אחת, אורזים אותן ומשווקים אותן למפיצי ענק בארצות אחרות. סחורה חוצה גבולות ועפה מסביב לגלובוס. אנו זקוקים לתקנים כגון "iso", "כשר", "לא נוסה על בעלי חיים", "אורגני" ודומיהם מכיוון שאיננו מכירים את היצרנים. תקנים אלו מהווים עבורינו ערובה ל"איכות" המוצר. ערובה לכך שהוא עומד בסטנדרטים שהצבנו בתור צרכנים. תקנים אלו מהווים תחליף (לטעמי גרוע מאד) להכרות אישית עם היצרן. הבעיה העיקרית בשיטה זו היא שתקנים אלו מספרים מעט מאד על היצרן ואינם מספרים כלום על התאגיד שדרכו קנינו את המוצר. כאשר אנו מכירים אישית את היצרן אנו יכולים להחליט לעצמנו אם הוא ותוצרתו עומדים בסטנדרטים שלנו. כמו כן כאשר אנו רוכשים את התוצרת ישירות מהיצרן, מובטחת לנו איכות (למשל טריות במוצרים כגון לחם, וירקות). ע"י רכישה ישירה מיצרן מקומי אנו מכניסים אנרגיה למערכת מסחר מקומית. ותורמים ישירות לצמיחת האזור. לחילופין כאשר אנו רוכשים תוצרת מתאגידי ענק, לא רק שאנו יודעים מעט מאד על המוצר והייצרן, גם איננו יודעים לאן הולך הכסף. ישנה יתכנות שמשתמשים בו למטרות שלא ממש היינו שמחים לעמוד מאחוריהן (ניצול עובדים, פגיעה בסביבה, תעשית הנשק וכ"ו).

המעבר מצריכה של תוצרת "גלובלית" דרך מגה-חנויות, לצריכת "תוצרת מקומית" ישירות מהיצרנים איננה מהלך קל. לא תמיד ניתן להשיג את כל צרכינו מיצרנים מקומיים. לא את כל המוצרים אותם אנו צורכים מייצרים באיזור מגורינו. כמו כן לא את כל התוצרת ניתן להשיג כל ימות השנה (למשל מלפפונים ועגבניות, לכל הדעות מצרכי בסיס במטבח הישראלי). אני מאמין שכמו בכל תחום גם כאן הפתרון הוא איזון. להתחיל, אך לא בצורה קיצונית כי זה לא "יחזיק מיים". לאט לאט, כל פעם עוד יצרן ועוד מוצר. התהליך עצמו, המפגשים (יצרנים קטנים הם אנשים כמו כל אחד. כייף להכיר אותם ולחוות אתם את התוצרת אותה הם מייצרים), התגליות הקטנות, הטעמים, הריחות, האיכות.

כל אילו הופכים את החיים היום יומיים למשהו הרבה יותר מעניין ועשיר.
רווח נוסף טמון בכך שלפעמים "מאלץ" אותנו התהליך לעצור לרגע את המרוץ היום יומי, אשר לפעמים אפילו איננו שמים לב שנקלענו לתוכו בסערת החיים (יעיד על כך כל מי שניקלע, בעודו ממהר "להתחיל את היום", לשיחת-חולין-של-שש-וחצי-בבוקר במאפיה כאשר הלחם עדיין לא יצא מהתנור והחלל מלא בניחוח האפייה).

הבעיה העקרית היא איך להתחיל? איפה היצרנים?
בתור יצרן קטן אני שמח לעודד את עמיתי וחברי, ולכן צרפתי רשימה של יצרנים מהאזור אותם אני מכיר אישית. אני ממליץ מאוד, לפגוש, להכיר, לטעום ולחוות, לקבל יותר ממוצר. 

חברתנו ליאת טאוב הקימה אתר בדיוק למטרה זו, ובו רשימה של יצרנים ומגדלים באזור הגליל, אשר אינם משווקים דרך סופרמרקט אלא באופן אישי, הישר לצרכן

הנה הקישור לאתר:
http://www.tafrit.org/producers

אחרי הכל החיים הם רצף של מפגשים וחוויות קטנות.
רשימת היצרנים בגליל המערבי- לפרסום המלא