באמצע יוני 2019 נערך במכללת אוהלו שבקצרין כנס היין השנתי. הכנס עסק בעיקר בשינויי האקלים והשלכותיהם לגבי עולם היין ובסיומו נערך פאנל בנושא "מגמות בתעשיית היין הישראלית בעידן של התחממות". הקיימות (sustainability) תפסה בדיון זה מקום של כבוד.
ניכר היה שאל לב תעשיית היין המקומית מתחילה לחלחל ההבנה שיש צורך להתחיל ולעשות משהו אמיתי בכיוון כורמות וייננות ברות-קיימא. היו אפילו קולות אשר קראו לכך שתעשיית היין תוביל ותשמש דוגמא בתור נושאת דגל הקיימות בארץ.
יתכן שמקור תחושת הדחיפות היה בהרצאותיו המעניינות של פרופסור גרגורי ג'ונס בנושא שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית, הרצאות אלו, מעבר להיותן מעניינות מאד, היו ברורות וחותכות. המשפט האופטימי ביותר בהן היה "כמה התפרצויות געשיות יכולות לפתור את הבעיה…" (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב)
אינני בטוח לגבי "נשיאת דגל" זו. קיימות ושאר נושאים סביבתיים מעסיקים אותי כבר יותר מעשרים וחמש שנה, עוד מהימים בהם הייתי נער-היפי-ארוך-שער-משוטט-במדבר ובשנים האחרונות אני כבר קצת פחות נאיבי. התחלתי להבין מה הכוח המניע את הכדור שלנו. הפסקתי לבזבז אנרגיה מיותרת בדיבורים על איך לשנות את העולם, או בני-תמותה אחרים. אני משקיע את האנרגיה שלי בכרמים וביקב, מיישם את רעיונות הקיימות בהם אני מאמין בכל ליבי, אך עצם העיסוק בנושא והמודעות הגוברת משמחים אותי מאד.
אז עכשיו, כאשר נושא הקיימות צף ועולה, אני מרגיש שזה הזמן, המקום ובעיקר ההזדמנות לשתף במחשבות המלוות אותי כל השנים הללו. בעיקר בהרהורים חדשים, אשר עולים בי מאז כנס היין הנ"ל, לגבי הכיוונים בהם יכול כל יקב או יצרן להתקדם בדרך ברת-קיימא.
אך ראשית כל, נראה לי שכדאי להסביר קיימות מהי, או במילים פשוטות על-מה-אנחנו-מדברים-כשאנחנו-מדברים-על-קיימות.
ניתן לומר שבאקולוגיה, או בחקלאות, מערכת ברת-קיימא היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. נקודת המפתח בתהליך היא השימור. כאשר רוצים לקיים מערכת ברת-קיימא אך גם לקטוף את פירותיה (למשל ענבים) יש צורך להשיב אל המערכת את האנרגיה אשר "נקטפה" ממנה וזאת בצורה אשר תשמר את המגוון הביולוגי ואף תעורר את פוריותה. אך מעבר לכך, במובנה הרחב יותר, קיימות היא היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. בשביל בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית. קיימות היא אולי הסיכוי היחיד שיש למין האנושי (האופציה הנוספת היא לעבור לחיות על מאדים, או כל פלנטה אקזוטית אחרת שתאפשר זאת).
בפרקטיקה, בבואנו לבחון האם מערכת היא ברת-קיימא חשוב להבין שבמציאות החיים המודרנית כסף הוא אנרגיה מאד דומיננטית (היה נחמד אם זה היה אחרת, אך זו המציאות) ולכן מערכת ברת-קיימא בהכרח צריכה להיות גם מערכת כלכלית מאוזנת. אך חשוב גם לזכור שעל מנת לאזן מערכת לא מאוזנת אנו נדרשים לעיתים להשקיע אנרגיה רבה ולטווח ארוך. לכן, לפעמים, הדרך ברת-הקיימא ביותר לאזן מערכת היא לעשות זאת בשלבים. צעד אחר צעד. אין לאן למהר, לוקח זמן לבנות איזון. לוקח זמן לגדל כרם, לוקח זמן לעשות יין.
לכן חשוב להבין שקיימות איננה רשימת מטלות שצריך למלא. קיימות היא דרך והצעד הראשון בדרך הקיימות, לכל החפץ לצעוד בה, הינו למידת הנושא לעומקו. אין קיצורי דרך, אין הוקוס-פוקוס, לא הופכים להיות ברי-קיימא בן-לילה. קיימות איננה סדר פעולות קבוע או מתכון שאפשר להוריד מהאינטרנט, קיימות הינה הלך-רוח, נקודת מבט, תפיסת עולם.
הצעד השני הינו להתחיל ולפעול בשטח. מתוך הבנה ששינויים לוקחים זמן. מערכת ברת-קיימא בונים טווח הרחוק, בעקביות, ביציבות ומתוך שימוש בהגיון בריא.
בהקשר של תפעול יקב כמערכת ברת-קיימא אני מוצא שניתן להתקדם במספר מישורים.
כאשר באים ליישם את עקרונות הקיימות בכרם חשוב להבין שכאן, ככל הנראה, השינוי הגדול ביותר. יתכן שבהתחלת הדרך יהיה צורך בהשקעה הרבה ביותר, אך השקעה זו איננה בהכרח כספית. חשוב לזכור שבנית קונספט גידולי נכון יכול לחסוך זמן, עבודה וכסף. ככלל נראה לי שנקודת המוצא בכורמות ברת-קיימא הינה הטיפול בקרקע והפסקת השימוש בקוטלי עשבייה ודשנים כימים על מנת לאושש את החיים בקרקע, הצומח והמגוון הביולוגי.
כאשר באים ליישם את עקרונות הקיימות ביקב הצעד הראשון הינו טיפול משני בגפת הענבים. ניתן להכין ממנה קומפוסט, להעביר אותה למזקקות לשימוש משני, להאכיל איתה בע"ח או לפזרה כמו שהיא בכרם. שימוש בחביות עץ אלון צרפתי (בצרפת כריתת עץ האלון לצרכי יצור החביות מפוקחת כבר מאות שנים ומתבצעת מדיניות של שנטוע. נטיעה מחדש של עצים במקום אלו שנכרתו), או כל עץ אחר אשר ידוע שמתבצע שנטוע בעת כריתתו. כמו כן שימוש בחביות גדולות ולאורך שנים רבות הינו בר-קיימא יותר משימוש קצר (3-5 שנים) בחביות קטנות.
ראוי להקפיד על שימוש בפקקי שעם טבעי (את אלון השעם לא כורתים אלא מקלפים את קליפתו כל מספר שנים לשם ייצור פקקי השעם. כך שבפועל יערות אלון השעם הינם יערות שמורים ומטופחים) ולהעדיף שימוש בבקבוקים יותר קלים (בקבוק קל- פחות זכוכית).
בנוסף, מיחזור/שימוש חוזר בארגזי היין, הקפדה על שימוש בשקיות מניר ממוחזר, איסוף בקבוקים למיחזור/שימוש חוזר ופעולות דומות הן קלות לביצוע וחשיבותן רבה גם ברמה החינוכית. פעולות אלו מתקשרות היטב ללקוח קיימות מה היא ואף מעודדת אותו לפעול בצורה דומה.
בנוסף, חלק מיצרנות ברת-קיימא הינו בניית קשר בר-קיימא עם הצרכנים, חשוב מאד לתקשר את פעולות הקיימות הנעשות ביקב ממספר סיבות. הראשונה שבהם היא לאפשר את ההליכה בדרך הקיימות בכרם וביקב. למשל, על מנת שהלקוח יהיה מוכן לקבל את העובדה שהיין שהזמין הגיע בארגז משומש, או בקבוק קל יותר, או תווית קצת פחות נוצצת, הוא חייב להבין מהו הרעיון שעומד מאחורי הדבר.
סיבה לא פחות חשובה לתקשור פעולות הקיימות הנעשות ביקב היא "הפצת הבשורה". אנו כיצרנים מחזיקים בכוח אדיר לשמש דוגמא ולהוביל דרך. עם הכוח הזה באה גם האחריות.
חייבים לתקשר את פעולות היקב, אך יש לעשות זאת באמינות ובשקיפות.
בקיימות אין מקום להעמדות פנים, חצאי אמיתות ומירקוק (greenwashing).
כל פגיעה באמון הצרכנים עלולה להוציא את המערכת מאיזון בצורה אנושה ומעבר לכך לייצר חוסר אמון של הציבור ברעיון הקיימות.
בקיימות, מעצם מהותה אין מה להסתיר.
