רג'נרייטיב

בשנים האחרונות, במקביל לעליה במודעות הציבור ל"התחממות הגלובלית", מתחזק הדיבור על "חקלאות משקמת" (regenerative agriculture). מהי אותה חקלאות משקמת? מה הן מקורותיה? מה מבדיל אותה (אם בכלל מבדיל אותה) מהחקלאות ברת-הקיימא (sustainable agriculture) וכמובן (עקב סלט-המונחים-בנושא, אי אפשר בלי) מה הקשר, אם יש קשר, לחקלאות ביו-דינאמית.

כאמור, כולם מדברים על regenerative, כולם גם "עושים" חקלאות ברת-קיימא ובעיקר כולם עושים סלט שלם מכל הסיפור כך שבהרבה יותר מדי פעמים בהם אני שומע אנשים מתבטאים בנושא עולה לנגד עיניי סצנה מהסרט "הנסיכה הקסומה".
אותה הסצנה בה, לאחר שווזיני חוזר ואומר פעם אחר פעם "בלתי נתפס", לא מתאפק יותר איניגו מונטויה (הסייף הספרדי) ושואל אותו "אתה בטוח שהמשמעות של הביטוי הזה היא מה שאתה חושב שהיא?"

החלטתי לכתוב רשימה זו, מעיין "מורה נבוכים" כדי לעשות קצת סדר בבלאגן. על מנת לא להעצים את הבילבול אינני מעוניין כרגע להרחיב יותר מדי על אף אחד מהנושאים המדוברים אלא רק לשרטט קווי-מתאר כלליים שיעזרו לעשות סדר ולהבין את ההבדלים. בכל אחד מהתחומים המדוברים ניתן להעמיק חיים שלמים (יש אנשים אשר אכן עושים זאת). כל הדרכים המדוברות ראויות, אך לכל בן-אדם יש את דרכו שלו לצעוד בנתיב על פי אישיותו, השקפת עולמו ואמונתו.

הביטוי חקלאות משקמת (regenerative agriculture) הופיע לראשונה בשנות השמונים של המאה הקודמת בפרסומים של rodale institute, ארגון מחקר חקלאי שהוקם בארה"ב ב1947. Robert rodale כתב "בכך שאנו צועדים תחת דגל הקיימות אנו, למעשה, לא מקבלים על עצמנו משימה מאתגרת מספיק. אינני נגד חקלאות ברת-הקיימא אבל מעדיף חקלאות-משקמת..."
אני מוצא הרבה עומק בציטוט זה. יותר מכך, לדעתי משפט זה מבטא את ההבדל המהותי בין חקלאות ברת-קיימא לבין חקלאות-משקמת.

החקלאות ברת-הקיימה (sustainable agriculture) באה לשמר. מטרתה היא לשמר את הקרקע, את מקורות המים, את החי ואת הצומח. בעולם בו אנו חיים כיום כבר אין די בשימור הקיים, דבר אותו באה לעשות החקלאות ברת-הקיימא. כיום, לאחר הנזק המאסיבי, בעשרות השנים האחרונות, למערכת האקולוגית העולמית, לאחר דילול הקרקעות והפגיעה בחיים בקרקע האתגר איננו שימור בלבד אלא שיקום המערכת. יש צורך בחקלאות, אשר מעבר לשימור, מחוללת שיקום מערכות כולל.
חקלאות שבונה מחדש את שנהרס בשנים רבות של ניצול ודילול משאבים והרס מערכות אקולוגיות.

חשוב להבין שהחקלאות המשקמת, כמו גם החקלאות ברת-הקיימה, איננה שיטה חקלאית מוגדרת (או חדשה) אלא רעיון וחזון. זוהי דרך רחבה המראה כיוון ומתווה מטרה. ניתן לצעוד תחת דגל החקלאות המשקמת (כמו גם תחת דגל החקלאות ברת-הקיימה) על ידי יישום שיטות חקלאות רבות ממקורות רבים.
אין כאן תקן או רשימת משימות שאפשר לסמן עליהן וי ולזכות בתו-איכות כזה או אחר. על מנת לצעוד בדרכים חקלאיות אלו יש לקבל ולהפנים רעיונות ולפעול על פיהם.

זה לא באמת משנה אם אתה פולח את הקרקע או דוגל באי-פליחה שתי הדרכים יכולות לשמש כחלק מפרוטוקול גידול משמר (sustainable) או משקם (regenerative). לעומת זאת גם אם תדגול באי-פליחה ותפזר ערמות ענק של הומוס-תולעים-אדומות, אם בפרוטוקול הגידול שלך כלולים גם ריסוסי עשבייה (כן, גם אם זה "רק בפס מתחת לגפנים") זה לא פרוטוקול "בר-קיימא" או "משקם". ריסוס עשבייה, כמו גם דשנים כימיים, הפוכים למהות של החקלאות המשקמת. יתרה מכך, שני הדגלים המדוברים, "בר-קיימא" ו"משקם", מונפים גבוה מאוד. השאיפה היא שההשפעה של הצעידה בדרך זו תהיה רחבה במישור החברתי והכלכלי, הרבה מעבר לקצה גבול חלקת השדה...
זו אמנם שאיפה אוטופית, אך ראוי ומחוייב לשאוף למטרות אלו אם באמת צועדים בדרך זו מתוך אמונה.

הבטחתי ביו-דינמיקה ולכן אקיים...
הביו-דינמיקה במהותה היא בפירוש שיטה חקלאית משקמת. היא החלה דרכה לפני כ100 שנה והגיע לתוצאות מדהימות. "חסרונה" הוא בהיותה רוחנית ואסטרלית מאוד, דבר שכשם שיצר לה הילה קסומה גם עורר הרבה רתיעה וזלזול. אולי החקלאות המשקמת, אשר איננה מכילה בהכרח את הפן הרוחני, מדברת למכנה משותף רחב יותר של חקלאים, מפתחת מיכון הנותן פתרונות לגידול בהיקפים גדולים ואיננה גורמת לרתיעה, היא הסיכוי לשינוי רחב ואמיתי. במיוחד בתקופה בה עולה המודעות הסביבתית של החקלאים והציבור הרחב.

המפגש הראשון שלי עם חקלאות משקמת, לפני כ10 שנים, היה דווקא בהקשר של פיתוחים ושיטות שהגיעו מהביו-דינמיקה, אך ללא הפן הרוחני. אני מאמין שפיתוחים אלו כגון כרומטוגרפיה לבדיקת קרקע ומתכונים לתכשירים עשירים באורגניזמים הם הגשר האמיתי לחקלאות משקמת, אך לצערי עדיין אינני נתקל ביישומים אלו בהיקף נרחב.
אני מעריך שהסיבה היא שמערכת החקלאות הקונבנציונלית, אל אף כברת הדרך הרבה שעשתה בכיוון בהיותה מוכנה לשנות פרדיגמות ודרכי עבודה (למשל מעבר מ"הדברת עשבייה" ל"ניהול עשבייה") אמנם מוכנה לקבל מיכון חדש, אך עדיין לא עשתה שינוי מרחיק לכת מספיק כדי לסמוך על בדיקות קרקע שבודקות איכות ופוטנציאל ללא הערכות מספריות או ייצור עצמי של תכשירים לחקלאות אשר לא נמדדים במינון מדוייק. המיינסטרים עדיין סומך בעיקר על נתונים מדידים ומיכלים מסומנים ומתווים עם מינון מדוייק מחברות הכימיקלים. כאמור, גם זה לא מעט בכלל בשביל מי שעד לפני שנים בודדות ריססו את כל שדות התבואה המהונדסת גנטית בראונדאפ כאילו היה תה קומפוסט...

אימרה קיבוצית ישנה אומרת "מה שלא נכנס דרך הראש, נכנס דרך התחת..." הדבר הוא כמעט בגדר "חוק טבע" ותופס גם לגבי חקלאות. אין מנוס משינוי כיוון בחקלאות והוא אכן קורה. הרבה מזה בזכות הציבור שדורש שינוי, שימור ושיקום. בינתיים, כפועל יוצא, רוכבים רבים על הגל ומציגים מייצגי-שוא של "חקלאות ברת-קיימא" או "חקלאות משקמת". בלעז קוראים לזה greenwash בעברית "מירקוק".

לא קשה לזהות מייצגי-שוא, כל שצריך לעשות הוא להסתכל איזה דגל הם מניפים, לבחון את מעשיהם ולהבין אם הם אכן שם, צועדים בדרך, או סתם עומדים לצד הדרך, מנופפים ידיים באוויר, צועקים ותופסים טרמפ...

שתפו:

מאמרים נוספים

שאלות טבעיות

בתקופה האחרונה נכנס היין הטבעי בסערה ללב סצנת היין הישראלית. אין חנות מתמחה, בר יין, או מסעדה, שמכבדים את עצמם ואינם מחזיקים לפחות כמה יינות

סיכום ראשוני של בציר 2023

כבר כמה שנים שאני רוצה לשבת לכתוב את סיכום הבציר שלי בשלב זה של העונה, רגע לפני שבאמת יתחיל עיקר הבציר... כן, אני יודע, זה

RAW ברלין סתיו 2022

(הרשימה הבאה פורסמה ככתבה ב"שמענו בין הגפנים" באתר אכול ושאטו בתאריך 9/12/2022) יוסי יודפת יינן יקב עבייה – רשמים מיריד היינות הטבעיים בברלין בסוף נובמבר

יצירת קשר

Entrance to the site from the age of 18+

Warning: Excessive consumption of alcohol is dangerous and unhealthy.

הכניסה לאתר מגיל 18 ומעלה

אזהרה: מכיל אלכוהול - יש להמנע משתייה מופרזת