(רשימה זו פורסמה בבלוג ביולי 2012. אני מוצא אותה כיום רלוונטית לא פחות ואולי אף יותר...)
לאחרונה התחלתי לשמוע מוזיקה קלאסית. גם אופרות. כל מה שמשדרים ב"קול המוסיקה". האמת היא שאחרי שמתפוגג האנטי הראשוני זה לא רע בכלל. לא, עדיין לא "חזרתי בתשובה", גם לא התחלתי פתאום להתעניין מי יודע כמה בשוברט או שופן (אפילו שכל שנות ילדותי נכח פסל של ראשו של שופן על גבי הפסנתר בבית הורי, מביט עלי במבט מאיים ומזועזע כשעשיתי את צעדיי הראשונים לתוך נבכי הרוק-אנד-רול). הסיבה האמיתית היא שב"קול המוסיקה" אין כמעט פירסומות.
כבר אי אפשר להקשיב לשום תחנה אחרת ברדיו. הכל מלא פירסומות. כל שני שירים, שתי דקות של פירסומות. אני יודע שגם תחנות הרדיו צריכות להתפרנס. והאמת היא שאינני מתכוון להתעמק בסוגיה מהו מינון הפירסומות האופטימלי אשר יאזן בין הצורך של תחנות הרדיו להתפרנס, לבין כמות הפירסומות שיכול לספוג לתוכו בן-תמותה במהלך פרק הזמן שבין מבזק חדשות אחד למשנהו, בלי שיתחרפן לו המוח טוטאלית.
הייתי רוצה להפנות לרגע את תשומת הלב לתכנים. למלל הרב שמטפטפים לנו לתוך האוזניים, כשאנו מנסים לא להקשיב ורק מחכים לשיר הבא.
כבר הרבה שנים שזה לא פירסומות לבמבה ונס-קפה (נס שמישהו בכלל חשב לקרוא למשקה הדלוח והחום הזה "קפה"). היום הסטייל שונה. כבר לא מנסים למכור לנו אוכל או אוטו, היום מציעים לנו לבטח את הביטוח-של-הביטוח-של-המשכנתא (מסלול מיוחד למימון בר-מיצוות וחתונות, מאד כדאי, מחזירים רק אחרי החתונה. יש גם הלוואות מיוחדות לקניות לחגים, מחזירים רק אחרי החגים). והכי חשוב יש ביטוח תאונות אישיות. כי הרי אם יפגע(חס ושלום) מישהו מאיתנו, הוא לא יוכל להחזיר את ההחזר(ים) של ההלוואות השונות (שכלכך היה כדאי לקחת). על פי הפירסומות אם אדם שובר חס וחלילה רגל (דבר שעלול מן הסתם לקרות לכל אחד), סביר להניח שהשלב הבא הוא התרסקות טוטאלית של חייו. זה יתחיל מהתרסקות כלכלית, ימשיך לסילוק מהדירה, ויגמר מי יודע איפה? ולמה? כי לא היה לו ביטוח שמכסה אותו במקרה שהצליחו למכור לו יותר מדי דברים שהוא לא צריך, בעלות שהיא הרבה מעבר ליכולתו הכלכלית. או במילים אחרות, הפירסום ברדיו אכן עובד. מוכרים לנו שטויות, משעבדים אותנו לבנקים ולחברות הביטוח. ואחר כך מפחידים אותנו כדי שנשלם עוד ונשתעבד עוד. השיטה עובדת באופן מדהים. מוכרים לנו אוויר וחלומות ולפני שאנו מתעוררים אנו כבר משועבדים, כורעים תחת נטל החובות ונסחפים במערבולת ללא יכולת אמיתית להתנגד. כי אין דרך אחרת.
לפחות כך מנסים לגרום לנו לחשוב.
דרך אגב, במקרה של "שבירת-רגל קולקטיבית" כאשר תצטבר מסה קריטית של אנשים שלא יוכלו לעמוד בחובותיהם. יווצר מה שמכונה "מיתון". מצב בו כל התנועה ההזויה הזו, של "הון" שאיננו קיים במציאות, נבלמת (כי זה לא מטילי זהב או תפוחי עץ או חרוזים. זה בסך הכל מספרים שמישהו כתב על מחשב, אי אפשר להחליף את זה תמורת שום שווה ערך כי אין לזה שום ערך). מצב בו בנקים וחברות ענק אשר נשענים על "הון" שאיננו קיים במציאות, וביחוד על "הנעת" ההון הפקטיבי הזה במערכת הכלכלית, באמצעות האנשים הפשוטים, פשוט משותקים. התוצאה הישירה היא פיטורי עובדים, אנשים נוספים שאינם יכולים לעמוד בחובותיהם, עוד פחות "הון" שנע במערכת וכתוצאה מכך בנקים אינם יכולים לעמוד בחובותיהם ואז כבר מפסיקים לקרוא למצב "מיתון" ומתחילים לקרוא למצב החדש "משבר כלכלי". במצב החדש לא קורסים רק האנשים הפשוטים, אלא קורסת המערכת הכלכלית כולה. עניים, עשירים, תאגידים, בנקים וכו'. מי שיש לא קצת חיטה, תפוחי עץ, מטילי זהב, או דברים שימושיים אחרים (למשל נשק ומצבורי תחמושת). סביר שיעבור את המשבר קצת יותר טוב.
וואלה יופי! הפירסום ברדיו עובד!
אז זה סוג הפירסומות המיועד לפשוטי העם. חוץ ממנו קיים גם סוג אחר של פירסומות.
ישנן גם הפירסומות המיועדות לאנשים עם הכסף. פירסומות בסיגנון "אנחנו מומחים להשקעות. תן לנו את הכסף שלך (אם יש לך מעל X מאות אלפי שקלים כמובן). אנו ננהל אותו ותרוויח יותר. פגישת היעוץ הראשונה חינם והקפה עלינו. המשמעות של הפירסומת הזאת היא שאם יש לך יותר מסכום כסף מסויים, הסטטוס שלך בעולם שונה, ילקקו לך, ותמורת עמלה גם ידאגו לך לרווחים טובים. אם זה לא יצליח אז "אכלת אותה" ותצטרך להתחיל להקשיב לסוג הראשון של הפירסומות מכיוון שיאבדו לך את הכסף. נקודת תורפה נוספת של המסלול הזה היא שאם לא "תעצום עיניים" ותטרח לברר היכן מושקע ההון שלך, כנראה תגלה שאתה מושקע בחברות שעושות את ההון שלהם תוך ניצול ופגיעה בחלשים, או עוקרות הרים, או כורתות יערות גשם, או סוחרות בנשק, או כל דבר אחר שמביא רווח נאה. כי כך עובד העולם שסוגד לאל "ממון". ובמקרה זה אתה יכול להגיד בגאווה "גם אני שותף"...
עוד אופציה היא לנסות להתעלם מההלחצה הקולקטיבית ומשטיפת המוח. ולנסות לחיות קצת אחרת. אבל על כך אנסה לכתוב בפוסט אחר. בינתיים אני שומע קונצרט בוקר ב"קול המוסיקה".
גם קצת תרבות, גם סיכוי שאתחיל את היום קצת יותר רגוע.
